SRORCADE ארקייד בסלון שילד מפעיל לבד.

ההחלטות

מה החלטנו, ולמה

בנינו מקום אחד שמרגיש כמו נטפליקס של משחקים: מדף לכל קונסולה, תמונה לכל משחק ומשפט אחד שמסביר למה הוא נבחר. בוחרים פרופיל — לילדים אין קוד ואין מה לחפש — ולוחצים «שחק». המשחק נפתח בתוך הטלוויזיה, השמירה עולה לענן וממשיכה גם ממסך אחר בבית. שני דברים היו חשובים לא פחות מהמשחקים עצמם: ילד רואה רק מה שמותר לו, וההגבלה הזאת מוגנת מצד המערכת ולא רק מוסתרת במסך; והכול רגוע בכוונה — בלי אנימציות מפתיעות, בלי שעון שרץ, ותמיד יציאה אחת ברורה ששומרת קודם. וכדי שזה לא יהיה צעצוע לסוף שבוע אחד, כל משחק בספרייה הופעל ונבדק לפני שנכנס.

1. 01

   כמו נטפליקס, לא כמו רשימת קבצים

   מדף לכל קונסולה, תמונה לכל משחק ומשפט אחד שמסביר למה הוא נבחר. בוחרים פרופיל, לוחצים «שחק», והמשחק נפתח בתוך הטלוויזיה.

2. 02

   לילדים אין קוד

   בוחרים פרצוף ומתחילים. אין סיסמה לזכור ואין מה לחפש, כי המדד היה שילד בן שמונה יתחיל משחק לבד.

3. 03

   ההגבלה מוגנת במערכת, לא רק מוסתרת במסך

   ילד רואה רק מה שמותר לו, וזה נאכף מצד המערכת. ההבטחה הזאת נבדקת אוטומטית לפני כל עלייה לאוויר, ולא נסגרת בפגישה.

4. 04

   רגוע בכוונה

   בלי אנימציות מפתיעות, בלי שעון שרץ, ותמיד יציאה אחת ברורה ששומרת קודם.

5. 05

   שום משחק לא נכנס בלי שנבדק

   כל משחק בספרייה הופעל ונבדק לפני שנכנס, כדי שזה לא יהיה צעצוע לסוף שבוע אחד.